תהליך ההוראה :בסביבת הלימוד החוץ־כיתתית תפקיד המורה הוא להנחות ,לכוון ,לייעץ ולהתלבט יחד עם הלומדים
בשאלות שעולות .חשוב להנחות את התלמידים בדרכי התבוננות מגוונות ,בדרכים לאיסוף המידע ותיעודו ,בשימוש
במכשירי מדידה וכדומה.
הלומדים :סביבת הלימוד החוץ־כיתתית מזמנת מענה למגוון של סגנונות למידה ודרכי למידה ייחודיים .לדוגמה :תיעוד
תצפית על בעלי חיים בסביבתם הטבעית יכולה להיעשות בדרכי ייצוג שונות :תיאור מילולי ,השלמת כרטיסיות מידע,
ציור ,צילום ,הקלטה של קולות וכדומה.
צעד חשוב בתכנון פעילויות בסביבת הלימוד החוץ־כיתתית הוא מיפוי של סביבות למידה חוץ כיתתיות הנמצאות
בזיקה לנושאי הלימוד המרכזיים של תכנית הלימודים .בתהליך מיפוי סביבות הלימוד החוץ כיתתיות מומלץ להשתמש
בקריטריונים הבאים:
» »המושג/הרעיון המרכזי בנושא הלימוד .כזה שללא הבנתו המלאה יתקשו התלמידים להמשיך בהעמקה והבנה של
רצף הלמידה המתוכנן.
» »המושג/רעיון מופשט או בעל ריבוי משמעויות .כזה שיש חשש שהלומדים יתפסו באופן חלקי או שגוי.
» »למושגים/רעיונות יש ביטוי ממשי מחוץ לכיתה ,בתחנות לימוד נגישות לביקור עם התלמידים.
» »התנסות התלמידים בסביבה החוץ־כיתתית תעניק להם הבנה רב־היקפית של הרעיון/העיקרון או שיטת הביצוע
(פרוצדורה).
ג 2.4.מודל ההוראה בסביבה החוץ־כיתתית
אופן השילוב של סביבת הלימוד החוץ־כיתתית ברצף ההוראה־למידה תלוי במטרות ההוראה ובסוג התכנים והמיומנויות
הנכללים בהן .בהתאם לכך ניתן לשלב את הפעילות החוץ־כיתתית בשלבים שונים של רצף ההוראה באחד משלושת
האופנים המומלצים:
שלב הפתיחה :ניתן לשלב את סביבת הלימוד החוץ־כיתתית כשיעור פתיחה לנושא לימודי שבו התלמידים מעלים
שאלות המכוונות אותם בהמשך לחקירה ולחיפוש הסברים בסביבה .לדוגמה :אפשר לפתוח את יחידת הלימוד בנושא
הנביטה בסיור בשדה הבור בו התלמידים מתוודעים לתופעת הנביטה ושואלים שאלות שונות ,כגון :מה גרם להופעת
הנבטים בשדה? מה היה בשדה לפני שהופיעו בו נבטים? על שאלות אלה יוכלו להשיב באמצעות תצפיות וניסויים
שיערכו בהמשך הלימוד בכיתה.
שלב ההתנסות :נית