ב 4.הוראה עקיפה וישירה של אסטרטגיות ותהליכי חשיבה
מבוא
מדיניות החינוך בישראל מדגישה כיום את החשיבות שיש לשילוב "החינוך לחשיבה" בתרבות ההוראה־למידה וההערכה.
מדיניות זו המכונה ה"אופק הפדגוגי" 30מבוססת על הנחות היסוד הבאות" )1 :בוגר בעל מטען נכבד של ידע בתחומים
מגוונים היה בעבר ונותר גם בהווה מטרה חשובה של מערכת החינוך )2 ...בוגרים עתידיים זקוקים ליכולות חשיבה
גבוהות שיאפשרו להם לרכוש במהלך חייהם ,ידע חדש תוך הפעלת שיקול דעת ,יצירתיות וביקורתיות .היכולות
הנלמדות תסייענה לבוגרים לתפקד טוב יותר בעולם משתנה ...השינוי המתבקש בדמות הבוגר מחייב התאמה של
דרכי הלמידה ,ההוראה והערכה הנהוגות בבית הספר .השינוי כרוך מלמידה המדגישה שינון של מידע ותרגול של כללים
לפתרון בעיות ,ללמידה המדגישה פיתוח הבנה מעמיקה של התכנים ויכולת למידה וחשיבה".
הנחות יסוד אלה נמצאות בזיקה ישירה עם היעדים המרכזיים של תכנית הלימודים "לימודי מדע וטכנולוגיה בבית
הספר היסודי" (תשנ"ט) .פרק מרכזי בתכנית הלימודים הוא פרק המיומנויות" :31פיתוח מיומנויות נחשב לאחת המטרות
המרכזיות בהוראת כל מקצוע ובהוראת המקצוע מדע וטכנולוגיה בפרט .המיומנויות ,שהן אבני יסוד ביכולתו של הפרט
לחשוב ולתפקד ,חיוניות במיוחד בשל הצורך של האדם לתפקד ולהתפתח בחברה דינמית עתירת ידע".
תכנית הלימודים מציגה את הידע ההליכי (מיומנויות ואסטרטגיות חשיבה) שעל התלמידים לרכוש בשלוש אסטרטגיות־
על :מידענות בתחומי המדע והטכנולוגיה ,תהליך החקר בתחום המדע ותהליך התיכון בתחום הטכנולוגיה.
הבניית ידע מוצהר וידע הליכי כשלעצמו הוא יעד חשוב אך אינו מספיק לפיתוח בוגרים שיוכלו "לרכוש במהלך
חייהם ,ידע חדש תוך הפעלת שיקולי דעת ,יצירתיות וביקורתיות" (מתוך מסמך האופק הפדגוגי) .32על המורים מוטל
אתגר נוסף :לפתח את היכולת המטה־קוגניטיבית (חשיבה על החשיבה) ואת הידע המטה־אסטרטגי (הידע אודות
אסטרטגיית החשיבה) של תלמידיהם -אלה עתידים לאפשר להם להרחיב ולהעמיק את עולמות הידע שלהם ואת
יכולות החשיבה שלהם כבוגרים.
ב 1.4.אסטרטגיות חשיבה ותהליכי חשיבה
קידום החשיבה תופס בשנים האחרונות תאוצה רבה ,הן בעולם והן בישראל .יכולות חשיבה חיוניות להצלחה ולתפקוד
יעיל בכל היבט של חיי הפרט בחברה משתנה ובעידן הידע .כמות הידע כיום עצומה ולכן יש להעביר את הדגש מרכישת
מידע אל למידת התהליך של רכישת מידע וטיפול בידע .לכן ,על מנת שבית הספר יכין את התלמידים לקראת המאה
ה־ ,21עליו בנוסף להקניית ידע ותכנים ,לטפח בקרב התלמידים את ההכרות עם אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה,
להפעיל אותן בהקשרים מגוונים ותוך הפעלת שיקול דעת ,יצירתיות וביקורתיות .פיתוח אסטרטגיות חשיבה גבוהות
נעשה תוך שילוב בתכנים הנדרשים על פי תכניות הלימודים בתחומי הדעת השונים ובדרכי הוראה מגוונות.
חשיבה היא פעילות קוגניטיבית מורכבת ורבת פנים אשר בלעדיה לא תתרחש למידה משמעותית .המושג חשיבה מסדר
גבוה אינו מיוחד לסוג חשיבה זה או אחר (חשיבה ביקורתית ,חשיבה יצירתית ,פתרון בעיות ,חשיבה מדעית) אלא
מדגיש באופן כללי את הניגוד בין "מיומנויות חשיבה נמוכות" (כגון שינון מידע או שליפתו מהזיכרון) לבין מיומנויות
חשיבה הדורשות פעילויות שכליות מורכבות יותר (ראו בהמשך) .ניתן להשתמש במונח חשיבה מסדר גבוה גם על
מנת לבטא פעילויות קוגניטיביות הנמצאות על פי הטקסונומיה של בלום ( )Bloom, 1954מעבר לשלב של ידע ,הבנה
(במשמעות שנתן לה בלום) או יישום ברמה נמוכה .המאפיינים של חשיבה מסדר גבוה לפי רזניק ( )1987הם:
» »חשיבה שאינה אלגוריתמית .כלומר ,דפוסי המחשבה והפעול ^P