הזאת?"
יש לדון בעובדה שכאשר ניתנו ההוראות ליעל, מספר הצעדים לא היה ידוע לה, אבל עדיין היה אפשר לתת הוראות.
5 דקות
פעילות יש לחזור על הפעילות הקודמת עם שני תלמידים אחרים, אבל עם ההבדל הבא:
הפעם אייל יכתוב את המספר שעל הנייר. יש להדגיש את העובדה שגם אתם, המתכנתים, לא יודעים את מספר הצעדים שיעל תעשה, אבל עדיין היית מסוגלים לתת את ההוראות.
10 דקות
הסבר
יש להסביר כי בשיעורים קודמים למדנו איך לקרוא לפונקציות כאשר הן לוקחות ערך קבוע כארגומנט, למשל, " 10 " step או " 20 ". step דרך נוספת לקרוא לפונקציות היא על ידי שימוש במשתנה.
37
משתנה הוא כמו יחידת אחסון. אנו מאחסנים בו נתונים, ואנחנו משתמשים בו רק כאשר אנחנו צריכים אותו. הוא דומה לפיסת הנייר שהיתה לנו בפעילות, בכך שהוא יכול לשמור ערך לשימוש מאוחר יותר.
בכדי לאחסן מידע במשתנה, אנו כותבים השמה באמצעות הסימן שווה(=). זה כמו לכתוב מספר על פיסת נייר. לפקודת השמה יש שני רכיבים: מזהה) identifier( וערך) value), למשל:
X = 20
ה-X הוא מזהה. הוא יכול להיות כל אות או מילה אחרות. המזהה הוא שמו של המשתנה. כאשר אנו רוצים להשתמש בערך של המשתנה, אנחנו כותבים את השם שלו, לדוגמה: " X ". Step בדוגמה זו, אנו רוצים שהקוף יצעד מרחק השווה לערך של המשתנה. במקרה זה, 20. הפרדה זו של שם וערך מאפשרת להשתמש בשם באופן עצמאי מהמידע שהוא מייצג. אנו יכולים להשתמש ב-X בעת כתיבת התכנית, בלי לדעת מה הערך שלו יהיה כאשר ההוראות תבוצענה.
אפשרות: לחזור לפעילות על ידי בקשה מאייל לכתוב מספר חדש על הנייר, ולעבור את התהליך הזה עוד כמה פעמים כדי להבהיר את הנקודה.
פעילות זו נועדה לייצג איך משתנים עובדים בתכנות. בדוגמה זו, יעל ידעה מה הפעולה שהיא צריכה לבצע, אבל לא היה לה את הערך, עד שאייל נתן לה את הנייר.
© 2015 קודמאנקי סטודיוז בע " מ