הזאת ?"
יש לדון בעובדה שכאשר ניתנו ההוראות ליעל , מספר הצעדים לא היה ידוע לה , אבל עדיין היה אפשר לתת הוראות .
5 דקות
פעילות יש לחזור על הפעילות הקודמת עם שני תלמידים אחרים , אבל עם ההבדל הבא :
הפעם אייל יכתוב את המספר שעל הנייר . יש להדגיש את העובדה שגם אתם , המתכנתים , לא יודעים את מספר הצעדים שיעל תעשה , אבל עדיין היית מסוגלים לתת את ההוראות .
10 דקות
הסבר
יש להסביר כי בשיעורים קודמים למדנו איך לקרוא לפונקציות כאשר הן לוקחות ערך קבוע כארגומנט , למשל , " 10 " step או " 20 ". step דרך נוספת לקרוא לפונקציות היא על ידי שימוש במשתנה .
37
משתנה הוא כמו יחידת אחסון . אנו מאחסנים בו נתונים , ואנחנו משתמשים בו רק כאשר אנחנו צריכים אותו . הוא דומה לפיסת הנייר שהיתה לנו בפעילות , בכך שהוא יכול לשמור ערך לשימוש מאוחר יותר .
בכדי לאחסן מידע במשתנה , אנו כותבים השמה באמצעות הסימן שווה (=). זה כמו לכתוב מספר על פיסת נייר . לפקודת השמה יש שני רכיבים : מזהה ) identifier ( וערך ) value ), למשל :
X = 20
ה-X הוא מזהה . הוא יכול להיות כל אות או מילה אחרות . המזהה הוא שמו של המשתנה . כאשר אנו רוצים להשתמש בערך של המשתנה , אנחנו כותבים את השם שלו , לדוגמה : " X ". Step בדוגמה זו , אנו רוצים שהקוף יצעד מרחק השווה לערך של המשתנה . במקרה זה , 20 . הפרדה זו של שם וערך מאפשרת להשתמש בשם באופן עצמאי מהמידע שהוא מייצג . אנו יכולים להשתמש ב-X בעת כתיבת התכנית , בלי לדעת מה הערך שלו יהיה כאשר ההוראות תבוצענה .
אפשרות : לחזור לפעילות על ידי בקשה מאייל לכתוב מספר חדש על הנייר , ולעבור את התהליך הזה עוד כמה פעמים כדי להבהיר את הנקודה .
פעילות זו נועדה לייצג איך משתנים עובדים בתכנות . בדוגמה זו , יעל ידעה מה הפעולה שהיא צריכה לבצע , אבל לא היה לה את הערך , עד שאייל נתן לה את הנייר .
© 2015 קודמאנקי סטודיוז בע " מ