" עגלה חכמה "
" עגלה חכמה " היא מיזם. יזמתי את הרעיון " עגלה חכמה " מכיוון שאני ואמי הלכנו יום אחד לסופר וחיפשנו טסטר צ ' ויס סוג של קפה. חיפשנו במשך עשרים דקות ולא מצאנו. התברר שלא היה במלאי. זה בזבז לנו הרבה זמן מהקניות.
. 1. 2
" מראה חכמה "
שמי ניקול ואני הספר לכם על משהו מיוחד שקורה בבית הספר המנחיל. במסגרת הפרוייקט " עיר חכמה ", ילדים ומורים חשבו, תכננו ובחרו מיזמים שיקדמו את העיר רמת-גן.
בחלוקת המיזמים נבחרתי למיזם " מראה חכמה ". המפגש הראשון היה להכרות של השותפים במיזם. אחר כך יצאנו ללמוד מחוץ לבית הספר את הנושא, לדוגמא: באוניברסיטה ובקניון ועוד. כך למדנו דברים שלא ידענו ולא חשבנו כמו מה תושבי העיר רוצים שיהיה ב " מראה החכמה ".
איך תראה " מראה חכמה "?
מראה שתקצר לכם את התור לקופה, ותחסוך זמן במדידת בגדים, ואפילו תוכלו לשלוח לחברכם תמונות שלכם כדי להתייעץ מה כדאי לקנות. והבגדים עצמם יהיו מוכנים בקופה, שכן במראה תהיה אפליקציה שתאפשר לשלם מבלי לעמוד בתור.
הלוואי והיא כבר היתה!
המצאתי את העגלה חכמה כדי לפתור את הבעיות הבאות: לא יודעים אם המוצר קיים במלאי
לא מוצאים את המוצר בסופר רק אחרי הרבה זמן מוצאים אותו
יש כ-100 מוצרים פגומים בכל יום, מכיוון שיש אנשים שמביאים יותר מוצרים מהתקציב שהם הקציבו לקניות והם אומרים לקופאית לשים אותו בצד והקופאית לא מחזירה אותו למדף.
" אוטובוס חכם "
במהלך השבוע של פרוייקט " עיר חכמה " ביקרנו במספר מקומות כגון: חברת דן, הרכבת הקלה, מוזיאון בית קריניצי ועוד...
אנו רואים חשיבות במעבר לנסיעה בתחבורה ציבורית על פני הנסיעה במכוניות הפרטיות להורדת העומס בכבישים העירוניים ולהפחתת זיהום האוויר.
אחרי שערכנו סקר בנושא מצאנו שאפליקצייה יעילה ושימושית עם מידע רב לתושב העיר הנוסע בתחבורה הציבורית יכולה לעזור ולכן חקרנו את הנושא כדי לייצור אפלקציה טובה.
במוזיאון קריניצי למדנו כיצד למצוא מידע על העיר, מהנדס העיר הראה לנו את מערכת התחבורה הציבורית הקיימת וסיפר על התוכניות לעתיד, בחברת " דן " למדנו על הדרכים שבהם הם פועלים להפחתת זיהום האוויר ועל החשיבות של תחבורה ציבורית בעיר, ברכבת הקלה למדנו כיצד הם משתלבים בתחבורה הציבורית ובאוניברסיטת " בר אילן " למדנו על פיתוח ושווק מיזמים.
בעזרת הידע שצברנו בנינו אב טיפוס לאפליקצייה. הלמידה הייתה חוויה מדהימה ואנו מחכים להמשך. כתבו: מובילי המיזם " אוטובוס חכם "
כתבה: ניקול ברנוב, כיתה ד ' 1