אשדוד בסימן קריאה מעבר לעבר | Page 18

‫ניסיתי להמשיך בעבודתי‪ .‬היה עלי למיין את הבגדים‬ ‫שהכנתי בארון שהוכן לכך‪ .‬אבל משום שהייתי כה‬ ‫לא מרוכזת‪ ,‬הצלחתי למיין באותו היום רק שלושים‬ ‫בגדים‪ ,‬ולא שלוש מאות כהרגלי‪ .‬יותר מכך‪ .‬חשתי‬ ‫בחילה כל אותו הזמן‪.‬‬ ‫זכרון הבחילה הזאת המשיך כנראה ללוות אותי‬ ‫כשעליתי שוב לאוטובוס ב‪ 1-‬בדצמבר ‪ .1955‬ישבתי‬ ‫שוב על פי הנוהג בחלקו האחורי של האוטובוס‪ .‬זה‬ ‫היה גורלם של שחורים כמוני באותם הימים‪ .‬אבל‬ ‫מכיוון שהאוטובוס התמלא נוסעים‪ ,‬הנהג ביקש‬ ‫לפנות גם את חלקיו האחוריים לטובת “הלבנים‪”.‬‬ ‫“אוי לא”‪ ,‬אמרתי לעצמי בשקט