בעלויות
בהתייחס לבעלות אני מתכוון להגדרה הברורה והחוקית של בעל השטח
כאשר החלוקה מתייחסת לשטח פרטי, סמי-פרטי )משותף( וציבורי.
הגדרת שטח פרטי
למגורים– הצורך לתחום
את המרחב הפרטי מובן
ביותר ועל המרחב לאפשר
התנהלות כזו לאנשים
החפצים בתחימה המהווה
עבור הדיירים מדרג של
אינטימיות. כתוצאה מכך
ישנה השפעה ברמת הקשר
בין השטח הפרטי לציבורי
והמצב הנוצר מחזק את
הצופה\נצפה.
תופעת
הפרטיים
המרחבים
שולטים על המרחבים
ואינם
הציבוריים
מאפשרים הצצה פנימה. עם זאת, קיים קשר בין מצב הסוציו אקונומי
לבין מידת חשיבות הגדרת השטח הפרטי וניתן לראות כי ככל
שהאוכלוסייה מבוססת יותר, כך הצורך בהגדרת גבולות השטח הפרטי
עולה.
שטח פרטי שאינו בקשר ישיר לדירה – חלוקת שטחים סמי
פרטיים בין דיירי המבנה לטובת שימושי חקלאות מקומית. ז"א שהחצר
תעבור פרצלציה משנית ותגדיר איזה חלק שייך למי ואלו ישמשו את
דיירי המבנה כגינות ירק. כך מגדילים את כמות השטחים הפתוחים
דבר
הפרטיים,
המשפיע על רצף
הבינוי ושומר על
מרחבים
יותר
במרקם
פתוחים
העירוני ולצד זאת,
את
מגדיל
של
האפשרות
התושבים והדיירים
לפתח קשר עם
שכנים המתבסס על
93
תחומי עניין משותפים. כמו כן יכול להוות פעילות עבור הילדים. וכל
זאת לצד פיתוח המרחב הפרטי הנצפה
והגברת הקשר הפרטי ציבורי.
אחזקת שטח ציבורי פתוח – יקרה
וככל שישנם יותר תושבים כך היא
מתפזרת בין יותר תושבים ובעלי
עסקים. באופן כזה ניתן לטפח ולתחזק את המרחב בהשקעה אישית
קטנה יותר. ז"א שניתן לקשר בין כמות יחידות הדיור והעסקים לקמ"ר
ובין מידת ההשקעה הכספית האפשרית לטיפוח ואחזקת המרחב
הציבורי.
אחזקת שטח סמי פרטי מסחרי –
שטחים אלו, הממוקמים בסמוך
לחנויות מהווים מפתן עבור העסקים,
הם אינם בבעלות העסקים אך ישנו קשר
בין מידת האחזקה של השטחים השיתופיים האלו לבין פוטנציאל
ההצלחה של העסק. לכן, אני מציע שהאחריות על המפתן של כל עסק
באה לידי ביטוי באחזקתו השוטפת. אחריות זו מגדילה את אינטרס
ההשקעה של עסקים בסביבה בו הם פועלים – קשר בין פרטי וציבורי.