בסיס ההצעה
כאמור, מצב זה, בו לאף אחד אין בעלות אמתית על השטח, מקשה על
ההתפתחות של מתחמים אלו מפני שיקר לתחזק אותם וע"פ התכנית
הקיימת גם אי אפשר לבנות עליהם.
הרעיון הבסיסי עליו תקום ותיפול תכנית זו הוא מתן יכולת להתפתחות
עצמאית ללא סיוע של גורם חיצוני. שלושת התרחישים המוצעים בפרק
זה מתבססים על ההיגיון שאומר כי הדיירים יקבלו את חלקם היחסי
בשטח ע"פ חלוקה הוגנת. לאחר מכן יפעלו ע"פ אפשרויות התרחבות
מוצעות.
כך, גם אם יזם או בעל ממון אחר אינם לוקחים בעלות על חידוש
המתחם, הדבר יקרה באופן טבעי בזכות האפשרות הניתנת לאדם
הפרטי לפעול במסגרת חוקים המאפשרים שינוי והתאמת המבנים
לזמנים המשתנים.
הגריד המוטל מהווה בסיס לחלוקת הבעלויות במרקם סרגל לטובת
המשך ההתייחסות למרחב.
בעבודה זו מוצגת בחינה של שלושה תרחישים היכולים להיווצר
כתוצאה מהחלת התכנית המוצעת:
1. שלוחה לכל יחידה - צעד ראשון לשינוי מעמדם של
בעלי הדירות בשיכונים.
2. התאגדות דיירים - יצירת פלטפורמה להתקשרות
הדיירים לטובת איחודם סביב מטרה של התפתחות
וגדילה משותפים.
3. רגולציה יזמית - הסדרת הפלטפורמה לתקשורת
דיירים עם יזם כחלק בלתי נפרד מהתכנית. זאת ע”מ
לזרז תהליכים ולאפשר זכויות יתר ליזם בהתאם למיקום
הפרויקט וערכי הנדל”ן.
תרחיש 1 מהווה בסיס להתרחבות מידית שאינה מחייבת תכנון כולל
אלא הוצאת היתרים ובניה עצמאית של כל אחד מבעלי הנכסים או של
כמה יחדיו במקרה של התאחדות. בכל מקרה, שינויים אלו הם
הדרגתיים ויכולים להתמשך לאורך זמן רב.
תרחישים 2 ו-3 מאפשרים התרחבות הכוללת תכנון מקיף ובניה קבלנית
אשר ישנו את המרחב בטווח זמן קצר באופן מהותי.
32