אשדוד בסימן קריאה מעבר לעבר | Page 29

‫עברנו לסטיב שאמר‪“ :‬אני רוצה שהכסף יזרום לי‬ ‫לכיס‪ ,‬ולא אצטרך לעבוד‪”.‬‬ ‫ואז הגיע תורי‪ :‬חשבתי לרגע ועניתי‪“ :‬אני רוצה‬ ‫להיות נגן וזמר מפורסם‪ ”.‬כולם השתתקו והסתכלו‬ ‫עלי בתמיהה‪ ,‬בתחילה שאלתי את עצמי מדוע ‪ ,‬ואז‬ ‫הבנתי‪ :‬לאנשים השחורים לא היה סיכוי להתפרסם‬ ‫באותו הזמן‪ ,‬וילדים שחורים לא יכלו ללמוד לנגן‪.‬‬ ‫ואז סטיב ענה‪“ :‬נגן וזמר זה טוב‪ ,‬אבל מפורסם‪,‬‬ ‫אאאאממ ‪ ...‬לא נראה לי‪”.‬‬ ‫“אולי אפילו תחלום להפוך לאדם לבן‪ ,‬סצ’מו אחד”‪,‬‬ ‫ לעג ג’ורג’‪.‬‬‫(סצ’מו היה קיצור למילה ‪ satchelmouth‬באנגלית‬ ‫שאומרת ‪:‬פה תרמיל)‬ ‫השתררה דממה‪ ,‬שבה כל אחד מאתנו הרהר‬ ‫בעתידו‪ .‬ואני מאמין שכולנו סברנו שאין כל היגיון‬ ‫בחלומותינו‪ .‬הרי אנו אנשים שחורים חסרי זכויות‪,‬‬ ‫וכל מה שמתירים לנו לעשות היא עבודה שחורה‬ ‫בלבד‪...‬‬ ‫לכן התחשק לי לשעשע את כולנו‪ .‬פתאום אבי החורג‬ ‫חלף על פנינו בלי לתת את דעתו עליי‪ .‬ואז עלה לי‬ ‫רעיון אדיר! נזכרתי שהוא מחזיק אקדח‪ ,‬אקדח‬ ‫אמיתי‪ ,‬במקום מסתור‪ ,‬ושאני ידעתי את מיקומו!‬ ‫לחשתי לחברי “בואו אחרי”‪ .‬הם הסתכלו זה על זה‬ ‫באי הבנה‪ ,‬ובכל זאת התחילו לנוע בעקבותיי‪.‬‬ ‫הגענו לפתח מרתף תת קרקעי בסמטה חשוכה‬ ‫ושקטה‪ .‬נכנסנו דרכו וכשהגענו לעברו השני‪ ,‬נגלו‬ ‫‪28‬‬