אשדוד בסימן קריאה מעבר לעבר | Page 14

‫נטע רזידור‬ ‫יום גורלי בחייו של יוהאן גוטנברג‬ ‫יום אחד הלך הר יוהאן גוטנברג לבית הדפוס שלו‬ ‫בשטרסבורג‪ .‬תחת אחת מזרועותיו היתה מונחת‬ ‫רשימת התיקונים לקראת הפעלת מכבש הדפוס‬ ‫שהוא עדין התלבט בקשר לנחיצותו‪ .‬ומשום שמיהר‬ ‫כל כך‪ ,‬אבני חצץ נגרסו תחת נעליו‪ .‬הוא לא הבחין‬ ‫בעוברים ושבים המנידים לו לשלום‪ .‬הוי יוהאן!‬ ‫מאז ילדותו היה מסורבל ומבולגן כל כך‪ .‬הוא גילגל‬ ‫במחשבותיו את השיחה שקיים אמש עם הכומר גרין‪.‬‬ ‫הוא נזכר במילותיו הנוקבות של האדם העקשן הזה‪:‬‬ ‫הכומר גרין‪“ :‬איך יכולת לעשות זאת!? הרי אם‬ ‫ההמונים ידעו לקרוא ולכתוב תפגע הדת‪”.‬‬ ‫יוהאן‪”:‬על מה אתה מדבר?”‬ ‫הכומר גרין‪“ :‬הצחקת אותי! אתה לא יודע על מה אני‬ ‫מדבר! אני מדבר בדיוק על התוכנית שלך להמצאת‬ ‫מכבש הדפוס שאיננה נחוצה כלל וכלל!”‬ ‫יוהאן‪“ :‬אני רוצה בטובת האנשים מהמעמדות‬ ‫הנמוכים‪ ,‬הרי גם הם צריכים לדעת קרוא ולכתוב‪”.‬‬ ‫הכומר גרין‪“ :‬זאת העבודה של הכמרים‪ ,‬רק הם‬ ‫צריכים לדעת לכתוב!”‬ ‫יוהאן‪ ”:‬זה כלל לא יזיק אם גם ההמונים ידעו זאת‪”.‬‬ ‫הכומר גרין‪ “ :‬נמאס לי כבר מאנשים בעלי דעות‬ ‫מהפכניות שכאלו! הרי זאת העבודה של הכמרים ולא‬ ‫‪13‬‬