רחל לביא בראיון עם נכדתה קרן סונדק
מקום: הבית של סבתא שלי. אחד המקומות האהובים עליי בקיבוץ .
סבתא שלי: ממקימי ומוותיקי הקיבוץ. אמא של נירה זוהר ורינה רונן וסבתא רבתא של שירי, נועם,
עומר, עילי, אורי, מאור, אסף, רותם, אודי, תמר ואדר.
ליד שולחן האוכל הקטן המכוסה במפה שצבעיה דהו, מתיישבת סבתא. אישה קטנה כסופת שיער
ומטופחת , תנועותיה איטיות מעט כשהיא תופסת את מקומה בראש השולחן. בעיניים נוצצות
ובהתרגשות מאופקת היא נכונה לקראת המפגש עם זיכרונות העבר. ממרום 80 שנותיה היא נזכרת
בדרך הארוכה שעשתה מעיירת הכורים בה נולדה , מהרהרת בחוויות שעברה, בקשיים שעמדו בדרכה
ובאנשים שהפכו לחלק מחייה. משחזרת מפגשים דמויות מקומות ואירועים אשר מזמן כבר אינם חלק
משגרת יומה , אך תמיד יהיו חלק ממנה.
סבתא רחל נולדה בשנת 0606 בעת שמדינות אירופה היו טרודות במלחמת העולם הראשונה. בחודש
ינואר 0306 עלתה ארצה , היישר לבנימינה והצטרפה לגרעין האנגלו – בלטי וכך החלה את הפרק