פרמטר עירוניות - תכנית מתאר ארצית שיכונים Jul. 2014 | Page 53

‫ולסיכום‬ ‫החזון מאחורי התאוריה: תכנון קהילתי דמוקרטי‬ ‫תארו לכם עולם בו תכנות וארכיטקטורה הפכו בלתי נפרדים. מצב בו‬ ‫לכל בניין יש קוד הכפוף לקוד השכונתי שכפוף לקוד העירוני שכפוף‬ ‫לקוד המחוזי שכפוף לקוד המדיני. מערכת תכנון היררכית בדיוק כמו‬ ‫שהיא היום אבל בעלת תבונה קולקטיבית המתבססת על חכמת ההמון.‬ ‫הקוד נכתב ומוצע ע"י כל מי שרוצה וכדי לאשר אותו הוא צריך להתאים‬ ‫לחוקים של הקוד שמעליו ולהתאים לשכנים.‬ ‫נשמע מסובך?! ממש לא, זוהי אינה הצעה תפיסתית חדשה, ולמעשה‬ ‫התיאור שהוצג מאפיין את ההיררכיה התכנונית כיום. עם זאת שינוי‬ ‫קטן אחד אבל משמעותי בהחלט "מנער" את אופן הפעולה. מערכת‬ ‫התכנון כיום פועלת בשיטה הנקראת "‪ "TOP DOWN‬ואילו ההצעה‬ ‫אותה אני מציע פועלת בשני ערוצים במקביל: מערכת התכנון העליון‬ ‫המוכרת ומולה מערכת של רצונות אזרחיים אשר יכולים להיבחן ברמת‬ ‫הקוד ובכך לשפרו, לשנותו ואפילו‬ ‫להחליפו. השימוש בקוד מאפשר‬ ‫בחינת שינויים ברמה אמפירית‬ ‫לשאילתות‬ ‫והתאמתם‬ ‫וירטואליות שיבחנו אותם, ובכך‬ ‫למעשה להתבסס פחות על‬ ‫השערות ויותר על הצלבות מידע‬ ‫תוך חיפוש אחר תקדימים‬ ‫לפתרונות מרחביים קהילתיים.‬ ‫דוגמא - יזם מעוניין לקנות את קומת העמודים של מבנה ולהפוך אותה‬ ‫לשטח מסחרי. קודם כל נעשה סקר חברתי ממוחשב בקרב תושבי ודיירי‬ ‫השכונה וניתן היה להבין מהם שהם לא מתנגדים לפעולה וכי היו‬ ‫שמחים לקבל חנות מכולת שכונתית. את שינוי השימוש מזינים לקוד‬ ‫הבניין ובוחנים את השינוי בקוד השכונתי. הקוד יכול לזהות כי שינויים‬ ‫כאלו בוצעו במרחבים דומים וכי השכן שגר מעל לחנות המכולת תמיד‬ ‫עזב את ביתו לאחר פתיחת הסופר וכי עלה צורך שכונתי לתכנון מגרש‬ ‫25‬ ‫חנייה סמוך לחנות. מידע זה הופך להיות דרישה לקוד הבניין שייבחן‬ ‫שוב ברמה השכונתית לאחר שיבצע את תנאי הכניסה שהוצבו בפניו‬ ‫ויפתור שאלות אלו.‬