על שייכות ותחושת ההקפה
על מנת להבהיר את השינויים המרחביים שאני
מציע עלי לקבוע מושג אשר מוביל את מחשבתי
בנוגע לסביבות מגורים. המושג אותו אני רוצה
לקבוע הוא 'תחושת ההקפה' )– (Surrounding
תחושת שייכות הנובעת כתוצאה ממרחב המכיל את
האדם ודואג לו. החיפוש אחר תחושה זו מוטבע בו
עוד מיהותו של האדם ברחם אמו ואותה הוא מחפש
כל ימי חייו.
כבר הוכח בעבר כי ישנם מאפיינים פסיכולוגיים המשייכים אדם
לסביבת המגורים שלו, וכי אחד המשמעותיים ביותר הוא תחושת
השייכות/בעלות על המרחב. תחושה זו אינה מגיעה מתוך מסמך בעלות
קרקע אלא מתוך יכולת המרחב להגדיר מהם הגבולות של השטח ומי
הם השותפים לשטח זה. תפיסה זו נכונה גם עבור ילד מתבגר שרוצה
שיהיה לו חדר משלו, דרך הגינה/המרפסת הפרטית של הדירה שהיא
ה'חוץ' הפרטי של המשפחה, ממשיך בגינה הציבורית הנצפית מן
המרפסת אשר נתפסת כחלק מהקולקטיב השכונתי ועד לגבולות השכונה
בה ממוקם המבנה ואף מגיע לגבולות התודעתיים של העיר, המדינה
והאנושות. טבע האדם הוא מציאת מקום אליו הוא יכול להגיש שייך. מן
הסתם, כל אדם שונה מרעהו ולכן יש אנשים המרגישים שייכות על
בסיס מאפיינים שונים, אני לא מציע שיטה עבור האנושות כולה, אני
בסך הכל מעוניין להציג ערכים מרחביים שאני מוצא אותם כבעלי יכולת
להכיל בקנה המידה השכונתי.
הרחם ענתה עבור העובר על כל צרכיו וכעת מחפש האדם את המקום
שיכול לענות על כל צרכיו. אך אלו משתנים מיום ליום, בהתאם למצבינו
בחיים ועם זאת, ניתן לסכם בקלות את הצרכים של כל אוכלוסיית גיל
מסוימת בסקר פשוט. אז, מדוע לא הצלחנו? מדוע התכנון העירוני לא
מצליח לייצר מרחבים אשר מספקים את הצרכים האלו? הרי תוכננו
שכונות מוצלחות גם בארצנו.
רעיון 'תחושת הקפה' נבע מתוך חוסר שאני מרגיש - התכנון מוכוון
הרכב הפרטי בא על חשבון המרחב העירוני ומתבטא כאמור במגדלונים
במגרשי חנייה. אבל את זה כתבה גיין ג'ייקובס לפני כמה עשורים
)ג'ייקובס, 0002(. מאז, הפכנו קפיטליסטיים ותכנון השכונות כבר אינו
פרויקט מדיני אלא יזמי. רעיונות אלו באים בכדי להתאים את
המרחבים הקיימים והעתידיים למציאות האנושית, בלי כל קשר לזמן,
חלל ציבורי המתוכנן נכון יצליח להכיל וליצור את 'תחושת ההקפה' רק
מעצם היותו שם. אני מדבר על מרחבים איתם האדם יכול להזדהות.
74
מרחבים בהם יכול התושב לשבת וליהנות מתחושת השייכות למקום,
מרחב אשר יהווה לו גאווה להיות חלק ממנו כתושב ומקום השראה
למבקר.
אולי זה נשמע כמו חזון אוטופי, וייתכן כי ההתגשמות של הרעיון במלאו
באמת תמימה, ועם זאת, הערכים בכמה הדפים הבאים אינם נראים
כאוטופיה כאשר כל אחד מוצג בנפרד.
כדי שרעיונות אלו יצליחו יש לשלב את הערכים המרחביים עם ציפוף
משמעותי של אוכלוסייה בשיכונים אשר יאפשר את מימון אחזקת
המרחב הציבורי. כל זאת כאמור, ע"י הכנסת אפשרות לשימושים
מעורבים שיגבירו את קצב הרחובות הראשיים ובכך נצליח לקיים
אינטנסיביות אורבנית נדרשת. בו בזמן יש לתכנן מר