פרמטר עירוניות - תכנית מתאר ארצית שיכונים Jul. 2014 | Page 19

‫גמישות‬ ‫ההנחה העומדת בבסיס המושג גמישות בארכיטקטורה היא שהמורכבות‬ ‫של החיים המודרניים היא כה גדולה ודינמית, שכל ניסיון לתכנן בניין‬ ‫המאכלס אותם באופן סופי וקבוע נדון לכישלון. ולטר גרופיוס כתב‬ ‫בשנת 4591: "על האדריכל לתכנן בניינים לא כמונומנטים, אלא כמכלים‬ ‫המשרתים את זרימת החיים. התכנון חייב להיות גמיש דיו כדי ליצור‬ ‫רקע מתאים לספיגת המאפיינים הדינמיים של החיים המודרניים".‬ ‫)מאירי, 3102(‬ ‫מאירי, בעבודתו, מעביר ביקורת על אסטרטגיות הגמישות של התכנון‬ ‫המודרניסטי בכך שהתייחסו לאפשרות הפוזיטיבית בלבד – הכל תמיד‬ ‫גדל, מתרחב ומתפתח. לטענתו, לא נלקחו בחשבון אפשרויות של צמצום‬ ‫וחלוקה פנימית וכשאלו קרו, המרחבים המתוכננים כשלו בקבלת‬ ‫השינויים.‬ ‫מאירי מציע לייצר מערכת ארכיטקטונית הנותנת מענה לצורך בגמישות‬ ‫רב-כיוונית. גמישות זו באה לידי ביטוי בהוספת דרגות חופש בממדים‬ ‫פיזיים, כלכליים וחברתיים למערכת המבנית הקיימת באמצעות פירוק‬ ‫המבנה לתת-מערכות בעלות אוטונומיה חלקית.‬ ‫שלד – רשת תלת ממדית של מחברים המושלכים על מרחב פיזי נתון‬ ‫]...[ השלד איננו יוצר מרחב אלא משתלט עליו. השלד תומך בטיפולוגיה‬ ‫החדשה מבנית ומערכתית, קובע את המודול היסודי, מסדיר את מערכת‬ ‫התנועה. נושא את רשת קווי האנרגיה והתקשורת. המערכת החדשה‬ ‫צומחת ממנו. בתוכו, מעליו ומסביבו. )מאירי, 3102(‬ ‫כמתכננים, עלינו לבחון את יכולותיו הפיזיות של השלד להתרחב ולמלא‬ ‫מרחבים באופן המאפשר ריבוי סיטואציות גדול ככל הניתן.‬ ‫נפחים – הם הממלאים את החללים שבשלד, פזורים על פי צורך והגדרת‬ ‫המשתמש אשר יכולה להשתנות מעת לעת. על פי שיטה זו, איחוד‬ ‫וחלוקה של חללים ושינוי יעוד מתאפשרים בקלות יחסית, ובכך‬ ‫מצליחים לאפשר למבנה כולו‬ ‫להשתנות על פי דרישות הדיירים‬ ‫וצורכיהם המשתנים.‬ ‫81‬