בלוק הסרגל
מדובר בגרסה הישראלית למודל ה- Zeilenbauהגרמני שהתפתח בעיקר
בגרמניה, בתקופה שבין המלחמות. אדריכלים סוציאליסטיים מאסכולת
'האובייקטיביות החדשה' כוולטר גרופיוס, הנס מאייר, לודוויג
הילברסהיימר ואחרים פיתחו את בלוק המגורים הארוך והמקביל
כאלמנט המרכזי בפרויקטי שיכון עצומים שנועדו להביא תנאי מגורים
ראויים למעמד העובדים. )טמיר-טאוויל, 1102(
לאחר מלחמת העולם הפך הבלוק הליניארי, שצבי אפרת רואה אותו
כמבטא את הבנייה בידי המדינה, בניגוד לבנייה של השוק הפרטי, למודל
הבסיסי של שיכונים ברחבי העולם, וגם בישראל. )אפרת, 1002(
מבחינה מורפולוגית ניצבים בלוקי הסרגל בין שני מודלים של בינוי