עיתון בית ספר יהל"ם | Page 30

‫ ‬ ‫נס משפחתי – סיפור קצת עצוב עם סוף שמח במיוחד מאת עדי זוננקלר כתה ו'1 ‬ ‫ ‬ ‫עוד  אחת  מהשבתות  מתקרבת ‬ ‫ולמשפחת  כהן,  כרגיל,  אין  תכנונים ‬ ‫מיוחדים לקראתה. ‬ ‫כל  שבת  מחדש,  כל  משפחת  כהן ‬ ‫מסתגרת  בבית,  כל  אחד  בבועה  שלו, ‬ ‫בעולם  שלו  ובדמיון  שלו,  אבל  כולם ‬ ‫ביחד  חושבים  את  אותו  הדבר,  רוצים ‬ ‫את אותו הדבר, ‬ ‫ש מ י ה  ת ב ר י א. ‬ ‫אך  משפחת  כהן  מבינה  שזה  לא  יכול ‬ ‫לקרות,  הם  לא  ישכחו  את  אותו  היום ‬ ‫שבו זה קרה... ‬ ‫כל  בני  המשפחה  הלכו  עם  מיה לרופא ‬ ‫ושם  גילו  למיה  שהיא  חולה  במחלה ‬ ‫חשוכת מרפא, שקשה להחלים ממנה.  ‬ ‫מאז  אותו יום  חלפו חודשים, ומיה מיום ‬ ‫ליום נעשתה יותר ויותר חלשה. ‬ ‫אמא תמיד בכתה לאבא ואמרה:"זה פשוט נורא"... ‬ ‫יום   אחד,  כרגיל,  הגיעו  סבא  וסבתא  לבקר.  אך  הפעם  סבא  כבר  ממש  התעצבן.  "בסדר,  מיה  חולה, ‬ ‫המשפחה עצובה, אבל מספיק, די, כמה אפשר להיות עצובים…" ‬ ‫סבא  קם  וניגש  אל  המזנון  בסלון,  הדליק את  מכשיר  הפטפון, שכבר כמעט  שנה לא  נגעו בו  ושם את ‬ ‫התקליט  האהוב  עליו:"להקת  החיפושיות".  ופתאום,  כמו  תמיד  כשהיה  שומע  את  "הביטלס",  הוא ‬ ‫החל לרקוד  כמו משוגע  וכל המשפחה  הצטרפה אליו וכולם החלו לרקוד  ולזוז  עם הגוף ויצרו מין פסל ‬ ‫כזה ומיה שמחה וצחקה יחד עם כל המשפחה. ‬ ‫כעבור  שבוע  הרופא  התקשר  לאימא  והודיע:  "גברת  כהן,  אני  לא  יודע  איך  זה  קרה,  אבל היא  פשוט ‬ ‫בריאה!"  "מה?!",  אימא  צרחה:"שנייה,  תגיד  את זה  שוב".  אימא  העבירה את הטלפון למצב  רמקול ‬ ‫וכל  המשפחה האזינה:  "מיה לגמרי הבריאה", אמר הרופא, "מסתבר שלפי מה שכתוב לי כאן בשבוע ‬ ‫האחרון היא שמחה וצחקה במיוחד וכתוצאה מזה היא הצליחה לגרש את המחלה". ‬ ‫כמובן שמיה בת החמש לא הבינה איזה נס קרה לה, אבל מה זה כבר בכלל משנה... ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ 03‬