ע מ ו ד 1
ניצני רגעים
מערך לדרך
הזכות לכבוד והחובה לכבד הוא ערך האורך אתו אנו פועלים לאורך כל השנה בבית הספר. כחלק מהפעילות העוסקת
ע
בערך זה ובהתאמה לפתגם המוביל " יהי כבוד חברך וסביבתך חביב עליך כשלך " בחרנו לעבוד עם הספר " לרא ות את הכבשים " של רחי ורטהימר העוסק ביחסים בין אנשים. למה כבשה? כבש " ה היא ראשי תיבות של כבוד, ביטחון, שייכות והצלחה. ולשם אנו שואפים ורוצים שכל ילד וילדה יגיעו. הרעיון המסתתר מאחורי הכבש " ה: בכל אחד מאתנו יכולות להיות ארבע כבשים לכל כבשה הצבע שלה. לכל צבע משמעות שונה. הכבשה האדומה מופיעה כאשר הכבוד / או ההצלחה שלנו מקבלים מהלומה, אנו פועלים מהרגש שלנו בצעקות, באלימות מילולית, בשתיקה ובבכי. הכבשה השחורה מופיעה כאשר תחושות הביטחון והשייכות שלנו נפגעות אנו מגיבים באלימות פיזית, בריחה, קיפאון, בכי, והתנתקות. כאשר הכבוד הביטחון ההצלחה והרגשת הקיימות קיימים אנו פועלים מתוך הכבשה הלבנה והכבשה הסגולה ומגיבים בעשייה חיובית, חיזוק האחר, אמירת תודה ועוד.
כיתה ג ' – " מנטה " נבחרה להיות שגרירת הנושא, עם תובנות אלו הם העלו הצגה, אשר עברה בין כל כיתות בית הספר כפתיחה לדיון של כל ילדי בית הספר בנושא הכבשים / יחסים. בעזרת ניתוח חיכוכים בין ילדים ופעילויות שונות שנעשו בכיתות, " גילינו שיש לנו אפשרות לבחור את התגובה, עלינו רק לשנות את דרך החשיבה. כשאנחנו כועסים – אנחנו מפסידים, ולתהליך הזה אנחנו כלל לא מודעים. עלינו להבין שאפשר לפעול ממקום אחר... לפעול ממקום אחר – משמעותו לשנות גישה, לצאת מהכבשה הפגועה ולחשוב מחשבה חדשה. במקום להתנהג מתוך הכבשה האדומה או השחורה ולסבול, עלינו לדעת לקבל אותן – אך מתוכן שלא לפעול!"( מתוך הספר
ע
לרא ות את הכבשים(. קודם למדנו לראות את הכבשים ולאחר כך למדנו כיצד לרעות- לשלוט בהן. הפעילות לא נשארה רק ברמת הכיתה אלא הופעלה גם במסגרת שיעורי האמנות ובחדר המורים. כך יצרנו שפה אחידה – שפת הכבשים סביב ניתוח והתמודדות עם אירועים שונים.