ע מ ו ד 1
ניצני רגעים
מערך לדרך
הזכות לכבוד והחובה לכבד הוא ערך האורך אתו אנו פועלים לאורך כל השנה בבית הספר . כחלק מהפעילות העוסקת
ע
בערך זה ובהתאמה לפתגם המוביל " יהי כבוד חברך וסביבתך חביב עליך כשלך " בחרנו לעבוד עם הספר " לרא ות את הכבשים " של רחי ורטהימר העוסק ביחסים בין אנשים . למה כבשה ? כבש " ה היא ראשי תיבות של כבוד , ביטחון , שייכות והצלחה . ולשם אנו שואפים ורוצים שכל ילד וילדה יגיעו . הרעיון המסתתר מאחורי הכבש " ה : בכל אחד מאתנו יכולות להיות ארבע כבשים לכל כבשה הצבע שלה . לכל צבע משמעות שונה . הכבשה האדומה מופיעה כאשר הכבוד / או ההצלחה שלנו מקבלים מהלומה , אנו פועלים מהרגש שלנו בצעקות , באלימות מילולית , בשתיקה ובבכי . הכבשה השחורה מופיעה כאשר תחושות הביטחון והשייכות שלנו נפגעות אנו מגיבים באלימות פיזית , בריחה , קיפאון , בכי , והתנתקות . כאשר הכבוד הביטחון ההצלחה והרגשת הקיימות קיימים אנו פועלים מתוך הכבשה הלבנה והכבשה הסגולה ומגיבים בעשייה חיובית , חיזוק האחר , אמירת תודה ועוד .
כיתה ג ' – " מנטה " נבחרה להיות שגרירת הנושא , עם תובנות אלו הם העלו הצגה , אשר עברה בין כל כיתות בית הספר כפתיחה לדיון של כל ילדי בית הספר בנושא הכבשים / יחסים . בעזרת ניתוח חיכוכים בין ילדים ופעילויות שונות שנעשו בכיתות , " גילינו שיש לנו אפשרות לבחור את התגובה , עלינו רק לשנות את דרך החשיבה . כשאנחנו כועסים – אנחנו מפסידים , ולתהליך הזה אנחנו כלל לא מודעים . עלינו להבין שאפשר לפעול ממקום אחר ... לפעול ממקום אחר – משמעותו לשנות גישה , לצאת מהכבשה הפגועה ולחשוב מחשבה חדשה . במקום להתנהג מתוך הכבשה האדומה או השחורה ולסבול , עלינו לדעת לקבל אותן – אך מתוכן שלא לפעול !" ( מתוך הספר
ע
לרא ות את הכבשים (. קודם למדנו לראות את הכבשים ולאחר כך למדנו כיצד לרעות - לשלוט בהן . הפעילות לא נשארה רק ברמת הכיתה אלא הופעלה גם במסגרת שיעורי האמנות ובחדר המורים . כך יצרנו שפה אחידה – שפת הכבשים סביב ניתוח והתמודדות עם אירועים שונים .