כללים אלו של החשיבה המסתעפת מקדמים את השגת הקריטריונים שהגדיר גילפורד להערכת יצירתיות :
הקריטריון שטף
גמישות
מקוריות
שיפור , פיתוח , הידור או מילוי של רעיונות
המשמעות יצירת מספר רב של רעיונות
יצירת מגוון רב של רעיונות שונים
שימוש ברעיונות שאינם מובנים מאליהם או בנאליים , או רגילים סטטיסטית להתבונן בכל אפשרות בעין ביקורתית ולהמשיך לשפרה או לעשותה יותר " אלגנטית ."
ההיגיון שבקריטריון סביר שמתוך כמות גדולה של רעיונות ימצאו כמה רעיונות משמעותיים להתמודדות עם האתגר . חשוב להעלות אפשרויות ממגוון רחב של סוגים או היבטים . הגדלת מגוון האפשרויות מגדילה את הסיכוי למציאת דרך אחרת , מקורית ומשמעותית להתמודדות עם האתגר אפשרויות מקוריות ובלתי רגילות מקדמות מאוד את הסיכוי להצלחה בהתמודדות עם האתגר והימנעות מחזרה על אותן מכשלות ונקודות תורפה
גם אם יש אפשרות הנראית טובה ואפילו עובדת הניסיון המכוון לשפרה , לזהות " פינות " או מגבלות ולהתמודד עימם מבעוד מועד יביאו לביצוע או יישום טובים ומושלמים יותר .
כמה מילים אודות היכולת " לאבד את הראש ": גילפורד לא מציין קריטריון כלשהו המתייחס לכלל הראשון – השהיית שיפוט . כלל זה חשוב במיוחד והוא תנאי ראשון לקיום שאר הכללים , כיוון שאם האדם שופט ומבקר אפשרויות המועלות על ידי אחרים או על ידו , ביקורת חיובית כמו גם שלילית , הדבר עלול לפגוע בביטחון , בזרימת הרעיונות , ביכולת " לאבד את הראש " ולוּ לזמן מוגדר – זמן ההסתעפות . כמובן לא ניתן לפקוד על מישהו להשהות את הביקורתיות ולשם כך דרושה אווירה המקנה ביטחון ועוזרת להתרחק מהמצב הביקורתי . בהמשך יוזכר תפקידם של הכלים השונים בעזרה בהשהיית השיפוט .
01