משתתף אחד משחק בתפקיד ה"עומד". הוא עומד צמוד לעץ, קיר או כל עצם גבוה אחר, עוצם עיניים, וסופר עד מספר מוסכם מראש בקול, בקצב ידוע. בזמן הזה שאר המשתתפים מתחבאים, לעיתים בגבולות שטח עליו הוסכם מראש. בתום הספירה הוא פותח את עיניו ומתחיל לחפש את המתחבאים. כאשר הוא מוצא מישהו הוא רץ במהירות לעץ, נוגע בעץ וקורא "אחת שתיים שלוש" ונוקב בשמו של המשתתף שמצא, וכך פוסל אותו. המטרה של המתחבאים היא לגעת בעץ ולקרוא "אחת שתיים שלוש" ואת שמו של העומד לפני העומד. משך הספירה משתנה כתלות בגבולות השטח הנתון, או השטח בו צפוי שהמשתתפים יבחרו להתחבא. גם גיל השחקנים משפיע על משך הספירה. ייתכן משא ומתן בתחילת המשחק על משך הספירה. כדי לקבוע את קצב הספירה, וגם לעיתים כחלק מן המשא ומתן הראשוני, מתבצעת הספירה ב"עשר-עשרים", דהיינו במקום להתקדם בקפיצות של אחד, מתקדם הסופר בקפיצות של עשר, וסופר בניגון ובקצב מוסכמים, כך שהספירה הופכת למעין שיר, שהמתחבאים יכולים לפזמו לעצמם, גם אם אינם שומעים את העומד.