מאת: נגה אמיר
במבצע צוק איתן לא היה לי
קל כי ידעתי שאני בסכנה
ושיש אנשים ששונאים
אותנו. זוהי הרגשה לא
נעימה שאנחנו אשמים, אבל
אנחנו לא אשמים
איר מתמודדים עם הצד
הפסיכולוגי הרשי והפנימי?
אזעקה עושה משהו מבהיל
בלב וזוהי כבר נהייתה שגרה
מעצבנת.
גם באמצע המלחמה חווינו
אזעקות כמה פעמים ביום ,
טילים שפגעו בבתים ואפילו
משפחות שכולות שאיבדו
חייל, בן משפחה.
כיתוב לתמונה
אבל לאט, לאט התחלנו
להתמודד עם המצב בכל
מיני דרכים אפילו
בהומור, זו הייתה
התמודדות של אלפי
ילדים בארץ ולאט , לאט
ממש כמו קסם זה נגמר!
כולם חזרו לשגרה גם אני
התחלתי לצחוק ולחייך
והרגשתי שאני ועוד המון
ילדים מוגנים יש לרובנו
ממ"ד או מקלט , כיפת
בקיצור:
ברזל ועוד המון המצאות
לצורך עניין זה כבר בדרך. אני שמחה שחזרנו
והנה התחילה שנת
לבית הספר
הלימודים וכולם שמחו
שהחופש נגמר וחוזרים
לשגרה .
הכול חוזר להיות רגיל,
מורות חדשות וחברים
חדשים .
אפשר להגיד שהחזרה
לבית הספר עזרה
להתמודד עם המצב.
אני שמחתי לחזור לבית
ספר ועוד ילדים שמחו
לחזור לבית הספר.