בידי והחרב ביד השנייה, בראש צבא צרפתי שהמלך העמיד לרשותי. בתאריך ה91 לאפריל הצליחתי להיכנס לעיר אורליאן הנצורה על ידי האנגלים. ב-9 במאי יצאה מהעיר לכיוון עמדות האנגלים הצרים, ועד ה-1 במאי הצליח הצבא הצרפתי בפיקודה להסיג את הכוחות האנגלים ולהסיר את המצור על העיר. חלף זמן וביקשתי מהמלך להשתתף לקרבות אך המלך היססן, רודף התענוגות ושונא הפעילות והמלחמות, העדיף לשלוח לי עוד כמה מאציליו, יחד עם חייליהם. כתוצאה מכך גדל צבאי. המלך שארל ההססן ורודף התענוגות הסתפק בהישג שהושג עד להכתרתו והעדיף לנהל משא ומתן עם האנגלים והבורגונדים מאשר להלחם נגדם. לבסוף, הוא גם חתם על הסכמים שבהם התחייב לא לנסות לכבוש ערים נוספות הסכמים אלו גרמו לכך שבמשך 92 שנה נוספות, צפון צרפת נשארה כבושה בידי האנגלים. אמרתי וטענתי בפני שארל שהכתרתו לא תהיה מלאה אלא אם יוכתר בפריז, בירת צרפת, בכנסיית סן דני, כאשר על ראשו כתרו של המלך הצרפתי הגדול מן העבר, קרל הגדול. לבסוף הצליחתי לשכנע את המלך לצאת יחד איתי ולכבוש את פריז. זמן קצר לפני הקרב, הכתי בחלקה הקהה של חרבה שתי יצאניות שבילו עם החיילים, אך החרב שבידי, החרב של קתרינה הקדושה, נשברה. ראיתי בזה סימן שמבשר בשורה רעה. כאשר לא הצלחנו בקרב והמלך שארל התנגד לניסיון שני, ובלית ברירה הצתרפתי אליו רבים מהאצילים וחייליהם עזבו את הצבא וחזרו לבתיהם, חלקם עקב אכזבה שלי וחלקם
בידי והחרב ביד השנייה, בראש צבא צרפתי שהמלך העמיד לרשותי. בתאריך ה91 לאפריל הצליחתי להיכנס לעיר אורליאן הנצורה על ידי האנגלים. ב-9 במאי יצאה מהעיר לכיוון עמדות האנגלים הצרים, ועד ה-1 במאי הצליח הצבא הצרפתי בפיקודה להסיג את הכוחות האנגלים ולהסיר את המצור על העיר. חלף זמן וביקשתי מהמלך להשתתף לקרבות אך המלך היססן, רודף התענוגות ושונא הפעילות והמלחמות, העדיף לשלוח לי עוד כמה מאציליו, יחד עם חייליהם. כתוצאה מכך גדל צבאי. המלך שארל ההססן ורודף התענוגות הסתפק בהישג שהושג עד להכתרתו והעדיף לנהל משא ומתן עם האנגלים והבורגונדים מאשר להלחם נגדם. לבסוף, הוא גם חתם על הסכמים שבהם התחייב לא לנסות לכבוש ערים נוספות הסכמים אלו גרמו לכך שבמשך 92 שנה נוספות, צפון צרפת נשארה כבושה בידי האנגלים. אמרתי וטענתי בפני שארל שהכתרתו לא תהיה מלאה אלא אם יוכתר בפריז, בירת צרפת, בכנסיית סן דני, כאשר על ראשו כתרו של המלך הצרפתי הגדול מן העבר, קרל הגדול. לבסוף הצליחתי לשכנע את המלך לצאת יחד איתי ולכבוש את פריז. זמן קצר לפני הקרב, הכתי בחלקה הקהה של חרבה שתי יצאניות שבילו עם החיילים, אך החרב שבידי, החרב של קתרינה הקדושה, נשברה. ראיתי בזה סימן שמבשר בשורה רעה. כאשר לא הצלחנו בקרב והמלך שארל התנגד לניסיון שני, ובלית ברירה הצתרפתי אליו רבים מהאצילים וחייליהם עזבו את הצבא וחזרו לבתיהם, חלקם עקב אכזבה שלי וחלקם