חוקי המזון
כמה כללים פשוטים שאם עוקבים אחריהם, ניתן למזער
בעיות התנהגות הקשורות באוכל, ולהפוך את החיים
לשמחים ובריאים יותר לכולם
מאת: עמר בוכסויילר, טכנאית וטרינרית
כלבים מעריצים, מכבדים ומוקירים
אוכל. הם חושבים עליו, מצפים לו,
חוגגים אותו ומחפשים אותו בכל רגע
נתון. מרבית הכלבים יאכלו עד שיגיעו
לנקודת “פיצוץ", ואז יאכלו עוד קצת.
זהו אינסטינקט שהועבר אליהם מזאבים,
שאם התמזל מזלם והצליחו לתפוס ולהרוג
טרף, מאביסים את עצמם ללא ידיעה מתי
תתרחש הארוחה הבאה. רוב הכלבים
יאכלו בכל מצב שבו ייקלע לדרכם מזון.
בזמן הארוחה. כאשר קורה הדבר והכלב
נוהם על בעליו או נושך אותו קלות,
הבעלים המופתע נוטה שלא לעשות כלום
בנידון ו/או להגיב בצורה פיזית או רגשית
מוגזמת ובכך להעצים את הבעיה.
הדבר יכול לקרות כאשר הכלב הצעיר
והשתלטן ניגש לקערת האוכל של הכלב
המבוגר בשביל “מנה שנייה". תסריט נוסף
הוא שהכלב המבוגר אינו מתנגד לכך
שהכלב הצעיר יאכל לו את האוכל. במצב
כזה, הכלב הצעיר יזלול גם את המנה של
הכלב המבוגר - והתוצאה תהיה השמנת
יתר של הכלב הצעיר ותת-תזונה ומתח
אצל המבוגר.
יש כלבים שיגנו על קערת האוכל שלהם
אפילו במחיר של נשיכת היד שמאכילה
אותם, אם זאת מגיעה קרוב מדי לקערה
מעדנים ומזון של בני אדם בכדי לנסות
ולהגביר את תיאבונו. תוצאות התנהגות
זו הן כלב שתלטן ומפונק ומערכת יחסים
לא תקינה בינו לבין בעליו. תופעת לוואי
אירונית במקצת, הנובעת מ"האכלת
חינם", היא שבמקום שהכלב יאכל את
מזונו בכמויות ובשעות הקבועות לו
מראש, הוא אוכל כל היום, וזאת מאחר
שהבעלים ממשיכים למלא עוד ועוד את
הקערה שלו. במצבים כאלו הכלב אוכל
כמות כפולה מזו הנחוצה לו, דבר העלול
להוביל להשמנת יתר.
תזמון ותדירות
קיימת חשיבות עליונה להאכלת הכלב
בארוחות מסודרות ובשעות קבועות על
מ