יָרֵחַ שָׁמֵן יָרֵחַ רָזֶה שְׁלוֹמִית כֹּהֵן אָסִיף
רוֹפֵא קֶרַח בָּדַק אֶת הַיָּרֵחַ
בָּדַק מִשְּׂמֹאל בָּדַק מִיָּמִין
צָרִיךְ לְהַשְׁמִין, אַתָּה מֻכְרָח
אַתָּה רָזֶה כָּל כָּךְ
הַיָּרֵחַ נִבְהַל אֹכֶל וְזָלַל
הִתְעַגֵּל וְגָדַל
רוֹפֵא קֶרַח רָאָה אֶת הַיָּרֵחַ
בְּשֻׁמָּן מְכֻסֶּה
שְׁמַע ... אָמַר לַיָּרֵחַ
אַתָּה נָפוּחַ וּמָלֵא, אִם לֹא תִּרְזָה
תִּהְיֶה חוֹלָה
וְהַיָּרֵחַ הַזֶּה, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁמִּתְפַּקֵּעַ
מַרְזֶה