רבות שעוברות התעללות מינית מתכנסות בתוך עצמן ומסרבות להתאהב ולהיות נאהבות שוב בגלל הצלקת הנפשית שנגרמה להן .
סיפור לוט ובנותיו - סיכום :
במרכז הסיפור מתוארים מעשים של גילוי עריות , שהם אסורים ומתועבים במקרא . ייתכן וישיבתו של לוט בשער מרמזת על מעמדו , אולי הוא מחכה לאורחים , או שאולי הוא מתכנן דברים רעים . לוט כמעט מצטט את דודו אברהם בכוונתו להכניס את המלאכים לביתו . עצם ההיזכרות בסיפור זה של אברהם מראה פרגון מאוד גדול ללוט . ההבדלים הקטנים הם הלינה והקבלה אל הבית במקום אל האוהל . ההבדל השני מראה בדיוק את המימוש של המרחבים אשר אברהם בחר לעומת בחירתו של לוט את אזור סדום . לאברהם נענו המלאכים וללוט לא , כנראה משום שהם באו לבחון את העיר . אם ילונו אצל לוט , לא יוכלו לראות את מה שקורה בעיר . לוט מפציר בהם לבוא אליו , אולי בגלל שהוא ידע בדיוק מה שעלול לקרות להם אם ישנו ברחוב . לבסוף הם מסכימים , ואנשי כל העיר באים אל דלתו של לוט . המספר מדגיש ב-3 דרכים שונות את העובדה שכל העיר הגיעה . אנשי העיר קוראים ללוט שיוציא את המלאכים אליהם כדי לאנוס אותם – " ונדעה אותם " .
יש כאן משחק מילים אירוני עם ההבטחה של אלוהים – " נדעה " – בהקשר של אמירתו של הכוונה הייתה להצלה , כאן הכוונה לאונס . לוט יוצא אליהם , והדלת סגר אחריו – סגירת הדלת נועדה להגן עליהם . אנשי העיר טוענים שלוט יותר גרוע מהם , והם ניגשים לשבור את הדלת . בהמשך נראה שמדובר באנשי העיר " וישלחו אנשים את ידם ", המספר מוליך את הקוראים שולל . שליחת ידם היא ביטוי לאלימות במקרא ועל כן זה מתאים לאנשי העיר . נקודת התפנית של הסיפור מתרחשת בדיוק ברגע זה – הכל מתבהר לגבי המלאכים . המלאכים מכניסים את לוט הביתה וסוגרים את הדלת , כלומר כנראה שהמלאכים הם אלו ששלחו ידם . התפקיד הספרותי של הדלת הוא החוצץ בין הרשעים לבין הצדיקים . בסגירתם את הדלת יש גזר דין – צעקת העיר מוצדקת . לוט בורח , וחושש שלא יספיק להימלט , על כן מבקש שיחמלו על העיר הקטנה הסמוכה . לוט בורח לשם , ואז נאמר " השמש יצא על הארץ ". בסיום הסיפור אנו מבינים שלוט ניצל בזכות אברהם – זכות אבות .