גלגולו של חפץ | Page 14

‫הצמיד של סבתא סעידה‬ ‫לפני מספר שנים‪ ,‬באחד מימי השבת‪ ,‬שיחקתי בחדר השינה של הוריי ואז הבחנתי‬ ‫בקופסת תכשיטים בעלת מראה עתיק‪ .‬כשפתחתי אותה צד את עיני צמיד עבה‪ ,‬כסוף‬ ‫ובעל עיטורים‪ ,‬שהיה נראה מיוחד ובלתי שגרתי‪ .‬הוצאתי אותו מקופסת התכשיטים‬ ‫והלכתי לאימי לשאול אותה מהיכן קנתה את הצמיד‪.‬‬ ‫אימי סיפרה לי את הסיפור הבא‪:‬‬ ‫סבתא רבה שלי עלתה מתימן בשנות ה‪ ,30‬והביאה עימה את הצמיד‪ ,‬עליו שמרה‬ ‫מכל משמר‪ .‬צמיד זה היה בעל ערך רגשי גדול מאוד עבורה שכן נשאה אותו עמה כל‬ ‫הדרך מתימן‪ ,‬דרך אשר הייתה מורכבת וקשה‪ .‬רגע לפני עלייתה של למטוס‪,‬‬ ‫התבקשה ע"י מלווי הטיסה כי תיתן להם את כל תכשיטיה מאחר והם כבדים‬ ‫ועלולים "להפיל את המטוס"‪ .‬סבתי הייתה נערה צעירה שמעולם לא טסה במטוס‬ ‫והיא האמינה לדברי המלווים‪ .‬היא מסרה למלווים את כל התכשיטים שענדה‪ ,‬אולם‬ ‫על צמיד זה‪ ,‬שהיה מוסתר בין בגדיה‪ ,‬לא הייתה מוכנה לוותר‪.‬‬ ‫לימים סבתי וסבי נישאו והצמיד ניתן במתנה לסבתי‪ .‬כאשר אימי ואבי החליטו‬ ‫להינשא‪ ,‬חגגו להם בני משפחת אימי טקס חינה תימני מסורתי‪ .‬ביום החינה‪ ,‬כאשר‬ ‫אימי לבשה את הבגדים המסורתיים‪ ,‬סבתי ענדה לה את הצמיד על היד ואמרה לה‬ ‫"עבורי זהו תכשיט יקר ערך אותו קיבלתי מאימי‪ ,‬והיום אני מעבירה אותו אלייך"‪.‬‬ ‫מאז ועד היום אימי שומרת אותו בקופסת התכשיטים שלה‪.‬‬ ‫כשאימי סיימה את דבריה ענדתי את הצמיד וביקשתי ממנה שכשאתחתן‪ ,‬תקבל‬ ‫כלתי את הצמיד במתנה‪.‬‬ ‫אמי חייכה ואמרה‪ ,‬שאם לא יהיו לה בנות‪ ,‬אחת מנכדותיה תקבל אותה‪.‬‬ ‫שגיא גניס‬ ‫כיתה ו‪1‬‬