נועה סלוצקר
מילים אחרונות של חנה סנש
בית הסוהר בהונגריה .התאריך הוא יוני .1944בתא
יושבת בחורה צעירה ומבוהלת .שמה חנה .גופה
כחול ממכות שספגה לפני דקות מספר מסוהרי בית
הסוהר.
אותה בחורה תיעדה ביומנה את השפעות המאורע
הזה:
“הראש כאב מהמכות והעינויים שעברתי קודם .יחד
עם זאת מחשבות התרוצצו במוחי ,הרהרתי באימה
באיום שניתן לי .להסגיר את סודות עמי ,ואז אימי
תחייה ,או לא להסגיר את סודות עמי ואז גם אימי
וגם אני נמות ,אך לפחות אמות בכבוד.
הדבר חשוב כמובן .אבל אני שואלת את עצמי
האם היה כלל טעם במעשיי .בהגעתי להונגריה .הרי
נתפסתי אחרי הכול ,וקיבלתי איום קשה מנשוא .ומה
עוד שאני צעירה ,והחיים עוד לפני.
החלטתי.
כן .יש טעם בשליחותי .כי לפחות ניסיתי ניסיון אחד
אמיץ במיוחד.
לא אסגיר אפוא סודות.
בזמן שהתהפכתי מכאב בתאי ,חשבתי על הילדות
שלי עם אמא ועם אבא עד גיל שש .אבי הטוב נפטר
בזמן הזה .הרהרתי בכך שאולי ישנה נחמה מסוימת
25