תלמידי בית ספר מסילות היקרים ,
בבואי לכתוב מכתב לכם מכתב פרידה, דמעות זלגו מעיניי. כדרכן של פרידות הן מרגשות וממלאות את ליבי בתקווה ותפילה.
במהלך השנים במסילות, מי יותר ומי פחות, התפתחתם, למדתם וצברתם חוויות משותפות רבות, חלקן נעימות, חלקן מעניינות, חלקן משעשעות וחלקן גם פחות.
הופעתם יחד בטקסים,יצאתם לטיולים, צפיתם בהצגות ובמופעים, לקחתם חלק בחוגי קרב, עבדתם בגינה, יצרתם, שרתם , רקדתם ,יצרתם סרטים, תופפתם,
התעמלתם, פעלתם יחד במשימות מתוקשבות, קיימתם שיחות ודיונים, שיחקתם בהפסקות , ,חגגתם חגיגות יחד עם ההורים, הכנתם ואכלתם מאכלי עדות, אירועים
וטקסים רבים התרחשו השנה בחגים ובמועדים והם ריגשו את כולנו. גולת הכותרת היה האירוע הקהילתי "סדר פסח עם ההורים ,סבים וסבתות" וערב "האחר הוא
אני" והרשימה עוד ארוכה, אך בל נשכח כי כמו במשפחות הכי טובות, היו לכם לפעמים גם מריבות וכמובן שחוויתם גם שגרת לימודים ותהליכים משמעותיים של
רכישת ידע ומיומנויות של הבנה וחקר .
"לחנך ילד משמע לאהוב אותו" יאנוש קורצ'א