בָ לֲא
רִָשׁ
םִא
נוְּו כֻלָּ לְבּ כָ חְֲא ַ נ
לּוֲּא פִ חְֲא ַ נ
רְֶבּ דֶ ְבּ עֻ בְ דָּ ה,
נַחְְו אֲ לָכּ
כֹּ לַה
ְבּ אֵ בֶ ל, אִנ מְ צָ
אַָג ע שֶׁ ב וּ דֲִא
תִּ קְ וָ ה: ַה
רְַדּ
בֶ ל, ֳה
נ וֲּא
הָּכּ
ֵי שׁ תִּ קְ וָה, בוּדֲִא
מְ שִַׁמ
בְ דָ ה. ָא
בְ דָ ה תִּ קְ ו ָ תֵָא
לֶא
בְ דָ ה. ָע
לַּה
לֶ כֶ תָל
אוּלַי עוֹד הָ ו שׁ תּ ִ ק ְֵ י PERHAPS THERE IS HOPE Leah F. Cassorla, Ph. D., MFA
We sing that our hope has not been lost But maybe our hope has not worked. If all is vanity, And we are all in mourning, How can we find hope? In every moment that we cry, We sing our hope. Even lost We work. Somehow, we continue walking On the path of hope: In truth, hope’ s path is into the unknown.
Perhaps there is hope, And we are not lost So long as our hope is not.
י ם שֶׁ ע וֹ ד ל ֹא א וּ לַ י
ִה י א ע וֹ ד ל ֹא
ֵא י כָ ה אוֹתָ הּ? ֶר נ וּ בּ וֹ כִ י ם, נ וּ שָׂ רִ י ם אוֹתָ הּ. י ם,
נ וּ עוֹבְ דִ י ם. ֵאיכְ שֶׁ הוּא, ì
ִה י א נוֹדָ ע. ָא ז א וּ לַ י ע וֹ ד נוּ ל ֹא ים ע וֹ ד ִה י א ל ֹא
י כִ י ם
ֹא
נ וּ
80