הדרך
בשוליה הצפוניים של ביצת החולה הגדולה עברה דרך. לא סתם דרך – דרך רומאית עתיקה.
מה זה עתיקה – אפשר להשתגע מזה. משני צדדיה אבנים מסותתות כמעט ורוחבה מספיק לסוס ועגלה. איך
יודעים שזאת הייתה דרך רומאית? כי היו בה הרבה חרסים ערביים – אמר המורה לטבע .
הדרך הזאת השתרעה מתל ענפה עד גבעת שוורץ , אז חבר אחד לא טיפש במיוחד אמר שהוא לא בטוח שקראו
בתקופה ההיא למקום הזה גבעת שוורץ , אבל אולי כן. אף אחד לא התווכח אתו כי היו לו משקפיים. ובכלל, היו
עוד כמה חברים שחשבו כמוהו אבל לא רצו להגיד.
מספרים על ערבי אחד, סמיר שמו, שרכב על חמורו במעלה הדרך בואכה כפרו נעמה.
פתאום קרה פנצ'ר ויצא לו האוויר. סובב החמור את ראשו ואמר בכעס – אינעלאבוק...זה התפקיד שלי.
למה אני מספר את זה? כי גם אנחנו הלכנו על הדרך הזאת.
יחד עם זאת אומרים עוד שחבר אחד נשבע שראה שם חייל רומאי בורח מצבאות סלאח אדין. אבל אף אחד לא
האמין לו כי הכירו אותו. עד היום הם בטוחים שהוא שיקר.
ערב אחד אחרי הצהריים ישבו החברים כמו תמיד לארוחת ארבע בחדר האוכל.
כוס תה חם , לחם וריבת שזיפים אדומה כזאת. מדברים היו על הא ובמיוחד על דע, עד שאחד מהם אמר – עכשיו
גילו באמריקה שסלק סוכר טוב לפרות גם. מה אתה אומר – אמר חבר אחר והראשון אמר שוב – עכשיו גילו
באמריקה שסלק סוכר טוב לפרות גם. טוב שמענו – אמרו לו ומרחו ריבה על הפרוסה – איך אתה יודע?
קיבלתי חבילה מאמריקה , היה שם קצת עיתון בשביל לשמור שהריבה לא תישבר ושם היה כתוב – אמר. נו טוב ,
בניו-יורק מגלים את כל הדברים הטובים – אמר חבר ותיק שידע הכל על ניו-יורק – מהסרטים. ניו יורק זה לא כל
אמריקה – אמר לו שכנו לשולחן. גמע מכוס התה, לעס פרוסת לחם עם מרגרינה ואמר עוד – יש גם פלורידה.
נו , די , מספיק – כעס מרכז המשק , השיחה הזאת הכניסה אותו ללחץ כנראה.
אני מציע שנגדל סלק סוכר – אמר ומרח ריבה על אצבעו.
אז ביום שני הבא הביאו את ההצעה להצבעה כי ביום שלישי יש סרט ובגלל שאף אחד לא ידע בעצם במה מדובר
החליטו כולם פה אחד בעד – חוץ מחברה אחת שכאבו לה השיניים.
למחרת בחרו את השטח על המפה. הלכו לשם וגילו שהדרך הרומאית עוברת בדיוק באמצע ותפריע כנראה
לחרוש את האדמה.
צריך לסלק את האבנים מפה – אמר מרכז המשק לאחראי על הסלק והורה לו לגשת לבית הספר ולקחת כמה
ילדים חזקים. אולי נמציא איזו מכונה שתעשה את העבודה לבד – הציע האחראי. ניגש את הממציא של הקיבוץ
קרא לו בשמו והוא אמר – מה? הסביר לו את הבעיה והוא אמר – בסדר!
המציא מין מכונה מופלאה שעושה באופן אוטומטי את הכול לבד. הפעיל אותה והיא עבדה נהדר. עד היום היא
עובדת כי שכחו להמציא מה שיכבה אותה. אבל האבנים נשארו בשטח.
ניגש אל מרכז המשק
טוב , ניקח את הילדים – אמר האחראי על הפלחה ובא בערב לצריף סידור העבודה.
שישב שם כמו כל ערב ושתה תה, קרא לו בשמו והוא שכבר היה רגיל לשם שלו אמר – מה? הרבה אנשים היו